| דף הבית | אודותינו | משאבי אנוש וארגון | בוגרים | מרכז מבקרים | להרשמה | גלעד לזכרם |
| French | English |


לאתר הרשמי
מנהלי המדור הכללי לדורותיו
דבר מנהלת
מידע כללי על ביה"ס
לוז בית ספרי
מרוץ ניווט לזכרו של יונתן עברון
על המרוץ
על יונתן
2006: מרוץ הלפיד ה-1
2007: מרוץ הלפיד ה-2
2008: מרוץ הניווט ה-3
2009: מרוץ הניווט ה-4
2010: מרוץ הניווט ה-5
2011: מרוץ הניווט ה-6
2012: מרוץ הניווט ה-7
2013: מרוץ הניווט ה-8
2014: מרוץ הניווט ה-9
2015: מרוץ הניווט ה-10
2016: מרוץ הניווט ה-11
2017: מרוץ הניווט ה-12
קיימות
שכבות
חטיבת ביניים
המסע לפולין
משלחות חו"ל - Youth Exchanges
תוכניות ופרויקטים
הכלת תלמידים
האחר הוא אני
מועצת תלמידים
אירועים תשע"ד
אירועים תשע"ה
אירועים תשע"ו
מכתבי הערכה ופרסים תשע"ד
מכתבי הערכה ופרסים תשע"ה
מכתבי הערכה ופרסים תשע"ו
ועד הורים מוסדי
גלריות - Gallery
גלריה תשע"ו 2016 Gallery
תמונות מחזור -Yearbook Pictures

                                                                                                מרוץ הניווט ה-10 לזכרו של יונתן עברון

 

לצפייה בתמונות מן המרוץ לחצו כאן

 

דברי טלילה

שלום ובוקר טוב לכולם!

 

הפעם אני רוצה להתחיל דווקא בנקודה שתסיים את הניווט היום-

משנתבקשנו לפני שנים, אבי ואני לכתוב על יונתן ומקוה כתבנו את המשפטים הבאים-

 

"במקוה ישראל נקשרה נפשו לאדמה, לשדות ולמרחבים של הארץ.

כאן חבר אל אנשיה ולמד את שפתה.

כאן חווה את בגרותו וידע את אהבת נעוריו"

 

משפטים אלה הם חלק משלט שנחשוף עוד רגעים מספר בשדרה בה אנו נוטעים את העצים לזכרו של יונתן. השדרה היא שדרת הדוידקה, כך מופיע השם במפות של מקוה

דוד ליבוביץ, שניהל את בית המלאכה של בית הספר, היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה" וכאן בתוך בית הספר הוא יזם, פיתח וייצר את הדוידקה- המרגמה , הקרויה על שמו ושמשה את ההגנה וצה"ל במלחמת העצמאות.

 

אנו הצטרפנו אל השדרה, הוספנו אל העצים הוותיקים את העצים הצעירים והטריים שלנו, כל שנה עץ נוסף,

וכך בתוך השדרה ההיסטורית משתלב  שביל יונתן, לזכרו ולכבודו של יונתן, בוגר בית הספר.

שנת השמיטה לא מאפשרת לנו לטעת השנה עץ נוסף, אך זו העת לחנוך את השלט, לדור של עכשיו, לדורות הבאים.

את הלוט יסירו הורי יחד עם איתמר ולינדה.

 

מיד בתום הטקס נלך כולנו אל תחילת השדרה.

 

 

אנו רוצים להודות באופן אישי להנהלת בית הספר, על שנתנו את הסכמתם וברכתם ואפשרו  את הצבת השלט בשדרה, בשביל הצפוני של הגן הבוטני.

 

למנכ"ל- רונן צפריר, יחד עם יאיר מדר, שלא חסכו מזמנם וממרצם וניסיונם כדי לעזור ולהביא את רעיון הנצחת יונתן בדרך זו לידי מימוש.

יחד איתם גם יהודה חכים, מורן פלג

לכם מאיתנו תודה גדולה.

 

 

 

מקווים ומאחלים לכולנו שנהיה ונצעד ונרוץ ונרחיב את מעגל המשתתפים עוד שנים רבות!!!

נייחל שגם המטיילים והמבקרים האחרים בגן הבוטני ובמקומות ההיסטוריים של מקוה ישראל, יעצרו לרגע למול השלט ויקראו את שכתוב בו.

אנו מתרגשים שסיפור חייו ונפילתו של יונתן, נטיעת העצים והניווט השנתי שאנו מקיימים ישולבו מעתה והלאה בסיפור תולדות מקוה ישראל מאז הקמתו ועד עצם היום הזה.

 

 

אפריקה היתה נוף ילדותו של יונתן, הרי חזר לארץ והוא בן 14.

מקוה היא נוף בגרותו.

 

 

רק לפני רגע היה כאן הניווט התשיעי, ועכשיו בין נובמבר לנובמבר,

בין סתיו אחד למשנהו,

נפגשים במקוה בפעם העשירית.

 

בכל השנים הללו-

ניסינו להכיר את מקווה יותר ויותר,

חלקנו רץ בשבילים שנה אחר שנה, מכיר כל עיקול ושביל וסימון או עץ עב צמרת,

מבקש לנצח את הצוות הצעיר והמהיר של חיילי מגלן בשיא תיפקודם

ולכל אחרים שלא רצים, ניסינו להביא בכל שנה ושנה פן נוסף על המקום בו למד יונתן.

בקרנו באתרים ההסטוריים של מקוה ובחדר ההנצחה של בית הספר

 

ערכנו סיור בגן הבוטני על כל סודותיו, ועציו המיוחדים,

שמענו על מקוה כאחד מאתרי המורשת בארץ

ועל פארק אריאל שרון ותוכניות הטבע והמיחזור שלו,

 

וגם עשינו חיבור אל יחידת מגלן בהרצאה מרתקת של שניר, שהביא קצת סיפורים ומראות מתוך היחידה.

בשנה שעברה ספרה הדס רגב על ספרי המורשת וידיעת הארץ שהיא ובעלה כותבים, ועל מקומה של מקוה ישראל בספרים אלה.

והשנה הציגה בפנינו אלה פאוסט מצגת מיוחדת ומרתקת על הגלויות של יונתן, שנכתבו ונשלחו אלינו במשך השנים, מעל 400 גלויות, מיותר משמונים מדינות.

 

בכל שנה נרתם מישהו אחר ממכרנו לקיים את ההרצאה הללו.

אנו רוצים להודות שוב לכולם-

ליאיר מדר, לאביבה שוורץ,

לחגית מפארק אריאל שרון,

לשניר, להדס ולאלה.

 

שטרחו והכינו והביאו את הפן האישי והמקצועי שלהם וחיברו בין יונתן ומקוה ישראל.

 יונתן השאיר לנו חלקות של אדמה להלך עליהן, מקומות של אהבה, חיבורים של סובלנות והמון אנשים.

בלכתו התרחבה משפחתנו.

וכמו שאני תמיד אומרת אין דבר מובן מאליו.

זה התחדד בבהירות עם נפילתו של יונתן,

זה לא מובן מאליו שלינדה ודני יגיעו מאיטליה בכל שנה ושנה, יעשו סטופ לחיי היומיום שלהם באיטליה ויגיעו בהרכב כזה או אחר להיות איתנו כאן, קרוב קרוב, הכי קרוב שאפשר

זה לא מובן מאליו שמאיה הבת של אחותי שנולדה בלוס אנג'לס גדלה והתחנכה שם באה לשנה לארץ במסגרת תנועת הבונים דרור והיא וחבריה עושים בארץ עבודות התנדבות בקהילות שונות,

זה לא מובן מאליו שאדוה, הבת של דדי חברי מילדות תגיע לכאן עם חניכיה מהפנימייה בקדמה,

 

ונכון,

כל אחד מהעומדים כאן, בא בשביל עצמו, כי הוא רוצה, כי חשוב לו, כי כך הוא מרגיש,

שותף, עושה, מלווה,

אך אנו

איתמר אבי ואני מבקשים להודות לכולם-

לאלה שנמצאים כאן בפעם הראשונה,

 וגם לכל האחרים שמלווים אותנו שנה אחר שנה, כך 10 שנים.. וגם זה אינו מובן מאליו. כלל וכלל לא.

 

 לרבים זהו המפגש בפעם הראשונה- נמצאים עמנו כאן צוותים צעירים מהמסלול במגלן, ועשרות בני נוער מקבוצת "אחרי" בחולון ובמחוז תל אביב, כמו גם תלמידי בית הספר.. ויש כאן את חיילי מגלן, וחבר'ה מהצנחנים, וחניכים של "אחרי"

 

 

אין מרגש יותר מאשר לראות את מעגל המשתתפים בניווט, הולך ומתרחב משנה לשנה, באופן טבעי והרמוני

ובכל פעם מצטרפים מעגלים נוספים, חוליה נקשרת לקודמתה.

יש כאן שפע מבורך של מעגלים, שידעו את יוננתן בחייו ורבים אחרים שהצטרפו לאחר נפילתו.

יש כאן חייל מגלן מהיחידה הסדירה,

יש כאן טירונים של הצנחנים,

חבר'ה של אחרי,

בני נוער צעירים שהגיעו עם המדריכים שלהם, שאותם אני מכירה

וקשה וארוך למנות את כולם,

מעגל רחב ונפלא

 

ולתודות...

וכמו תמיד רשימה ארוכה של תודות

 

מבקשים להודות בראש ובראשונה ליאיר גנטון, מחנכו של יונתן,

שהדבקות והמסירות שלו לקיום הניווט רק הולכת ומתחדדת.

כשמנהלת איתו את השיח של ההכנות לניווט נדמה לי לרגע שאנו לפני הניווטים הראשונים, ההתרגשות שבו עוברת אלי ודבר לא חסר מרשימת ההכנה. הכל נמצא ועשוי ומוכן לעילא ולעילא

 

שוב,

 

תודה רבה לאנשי הנהלת בית הספר

לרונן צפריר המנכ"ל

ולסגנו יאיר מדר,

ליהודה חכים, לכל מורי ועובדי בית הספר

ולכל העובדים מאחורי הקלעים,

שבכל שנה מחדש מקבלים ומארחים אותנו באהבה גדולה ובלב רחב.

 

 

תודה מיוחדת

לאנשי הגן הבוטני- מורן פלג ודקל היב.

 

לאביבה שוורץ,

כמו תמיד, תודה מיוחדת על האירוח החם, היפה והנעים בתוך מבנה חדר המורים ההיסטורי

 

תודה

לתלמידי כיתתו של יאיר

 

לחבריו של יונתן, שממשיכים להגיע לכאן בדביקות ובמסירות כל שנה עוזרים בהכנות, עוזרים בפירוק

 

תודה גדולה מקרב לב, לך אלה

על שעות ארוכות שעשית בהכנת המצגת המיוחדת והמעניינת על הגלויה של יונתן.

וכל כך הרבה מידע ותוכן גילית בפנינו –

גם על השולחים עצמם

וגם על המקומות מהם נשלחו הגלויות

מטיוליך הרבים חובקי עולם וארץ את שולחת אלינו את הגליות של יונתן, ממקום מוכר ופופולרי או ממקום נידח ורחוק שמעטים בו הטיילים. שוטטת עם יונתן על פני כל כדור הארץ

הפכת את זה למשימה מקודשת עבורך ועבור המטיילים איתך

ואלה הביאו אותך להכין את המצגת באהבה גדולה, 

 

 

תודה ענקית

לכל החיילים שהגיעו, צוות ממגלן וחיילים טירונים מחטיבת הצנחנים

 

לחבורת הצעירים מ"אחרי"

 

תודה לארם מאירגון הניווט

 

ולחן אשר על ההגברה ועזרה בהכנות

 

ותודה אחת מיוחדת מכל קודמותיה,

למושיק ואריאלה לבהר על נדיבות ליבם ותרומתם בהדפסת החולצות לניווט.

 

ולסיום תודה לכם שהייתם, שבאתם, שהשתתפתם.

 

שבת שלום ונסיעה טובה הביתה!

 

 

 

 


עיצוב: עצם הרעיון